<h1>אהל מועד שער השבת דרך י"ב</h1>
<h2>דף מח.</h2>
וד"א שאמרו הן ואלכסונן הן ונותנין אותן לו לכל צד שירצה ואם בירר אינו יכול לחזור בו, וי"א שאם ירצה נוטל מלפניו ומטלטל שם וחוזר ונוטל ונותן לאחריו בסוף ד'.
דעת אהרא"בד שאסור לטלטל בשבת תוך ד"א ברה"ר אא"כ יש לו מקום קביעות כגון ששבת שם או יצא חוץ לתחום בין באונסו בין ברצונו ומהגדולים יש מתירין כמו שנתבאר בנ"ה ודוקא תוך ד"א אבל ד"א שלימות אסור ולדברי הכל בכרמליות מותר וד"א שאמרו לענין שבת מודדין לאמתו של כל א' וא' ולמי שהוא ננס מודדין לו באמה של קדש.
<h2>דף נא.</h2>
וד"א שאמרו הן ואלכסונן הן ונותנין אותן לו לכל צד שירצה ואם בירר אינו יכול לחזור בו, וי"א שאם ירצה נוטל מלפניו ומטלטל שם וחוזר ונוטל ונותן לאחריו בסוף ד'.
<h2>דף פה:</h2>
שני בתים בשני צדי רה"ר והם של אדם א' אם היה בהם חלון זה כנגד זה או גזוזטראות מותר לזרוק מזל"ז למעלה מיו"ד ואם אינם מכוונות אסור חוששין שמא יפול מה שזורק לרה"ר ויבא להביא ובכלי זכוכית מותר דאין לחוש בזה. הזורק מרה"י לרה"י והיתה כרמלית באמצע אפי' אין הבתים מכוונין מותר לזרוק ואפי' כלים שאינן נשברין.
<h2>דף פח.</h2>
כחו ברה"ר אסור ואם היתה חצר לפני רה"ר אם יש בה ד"א שופך לתוכה כמה שירצה לפי שבשיעור זה מכילה סאתים מים ולא חששו אם יסתפק בה יותר שאין מצוי להסתפק ביום אחד יותר ולא חששו למה שאינו מצוי, היו המים יוצאין בכרמלית אפי' החצר פחותה מד"א שופך לתוכה כמה שירצה שלא גזרו על כחו בכרמלית וחצר פחותה מד"א וסמוך לה ברה"ר אם עשה בה גומא מחזקת סאתים וכסה אותה שופך לתוכה כמה שירצה.
<h2>דף פט.</h2>
גגות וחצירות וקרפיפות כולן רשות אחד הן לטלטל מזו לזו ואפי' הם של בעלים חלוקים ודוקא לכלים ששבתו בתוכן כשקדש היום ולא עירבו חצירות עם בתים אבל עירבו חצירות עם בתים ולא עירבו חצירות זו עם זו אסור גזירה שמא יוציא כלים שבבתים לחצירות.
<h2>דף צה.</h2>
המוצא תפי' כל שיש רצועות מקושרות פי' קשר של תפי' ודאי הכל יודעין דלאו קמיע נינהו ומכניסן שנים בראש ושנים בזרוע דשבת לאו זמן תפי' וכשמכניסן ב' ב' אינו עובר משום בל תוסיף ומ"מ דרך מלבוש דוקא הוא שמותר ובראש מקום יש להניח שני תפי' וכן בזרוע וקי"ל שלובש בשבת כל מה שיכול ללבוש ומניח וחוזר ולובש ואשה ג"כ ראויה להניח תפי' ומלבוש גביהן הילכך מכניסות אותן בשבת שנים שנים זה הפסק הוא לדעת האחרונים אבל הראשונים פסקו שאינו מכניס אלא א' בראש וא' בזרוע ולהצילן מן הגוים אפי' בחדשות שזהו כל שאין בה רצועות מקושרות חייב לטרוח ולהציל ובסכנה כגון שמד מכסן והולך לו היו התפי' מרובין ולא יספיק להביאן דרך מלבוש מחשיך על הנשארים ומביאן היה ירא להחשיך מפני לסטים מוליכן פחות מד"א.
<h2>דף צז:</h2>
הקורא בס' על האסקופה אפי' גבוהה יו"ד ורחבה ד' שהיא רה"י אם היא נדרסת ונתגלגל הס' מידו גולל אצלו ואע"פ שהגיע ראשו הא' ברה"ר שכיון שאגדו בידו אינה חשובה הנחה שתהא אסורה מדין תורה אלא איסור של דבריהם יש ודוחין כאן איסור זה שלא יתבזה הס' בהאסקופה הנדרסת.
<h2>דף צח:</h2>
זיז על פי החלון ויוצא לרה"ר נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת כלים שנשברים אם נופלים והוא שיצא הזיז למעלה מיו"ד ובזיז שהוא רחב ד' אין חוששין שמא יפול מותר.
מי שנתלש רוקו בפיו והפך בו לא יהלוך בו ד"א ברה"ר עצמו ואין חוששין שמא יעביר החפץ מתחי' ד' לסוף ד' ובנתי"ד יתבאר שהר"א מחמיר בזה ולדברי הכל בחפצים הצריכים לו אם אינם תוך ד"א שלו חוששין שמא ימשוך החפץ אצלו ובכרמלית אפי' בחפצים הצריכים לו מותר ודין זה יתבאר בני"ד.
<h2>דף צט:</h2>
העומד ברה"י קולט ומצרף מן המזחילה שבגג חבירו ומן הצינור ואפי' מן הגג ושותה ובלבד שלא יכנס לבית עד שיתערבו ואם היו מי גשמים שירדו בשבת מותר אפי' להכניס לבית לפי שלא קנו שביתה בבית ודיני שביתת כלים יתבארו בדרך אחרון משער עירובין בס"ד.
מזחילה שהיא תוך ג' טפחים לגג הרי הוא כחורי רה"י וכן כל תוך ג' לגג דינו כרה"י.
בור ברה"ר וחולייתו מצטרפין ליו"ד ואם יש חלון על גביו ממלאין ממנו בשבת.
אשפה של רבים שאינה עשויה לפנות והיה ברה"ר וחלון על גבה זורקין לה בשבת ודין בור שבין שתי חצירות יתבאר זה בשער עירובין בע"ה.
<h2>דף קא.</h2>
עומד אדם ברשות א' ופותח ונועל ברשות אחר ובלבד שלא יוציא המפתח מרשות לרשות ואפי' ברשויות דרבנן אוסר אהר"א ומיהו הגאון ר"י כת' בפ' חלון דברשויות דרבנן מותר להחליף ואייתי ראיה מאמת המים ואגפיה דאיתא בפ"ב כיצד משתתפין [פ"ז ע"ב].
